© 2017 by Zoogot, Design:Pazinteractive

מה עומד מאחורי בררנות של רווקים ורווקות?

16/03/2018

"אני יודעת, אני בררנית" היא אומרת ומשפילה מבט בחיוך נבוך ומתנצל לכאורה. אבל מאחורי ההצטנעות הזו עומדת למעשה אג'נדה "פולנית" למהדרין: הנה בשתי מילים היא מצליחה להגיד, בבת אחת ובלי להשמע סנובית מתנשאת, גם כמה היא מוצלחת, גם כמה אחרים פשוט לא מגיעים כמעט אף פעם לקרסוליים שלה, וגם כמה שהיא רוצה באמת למצוא את האחד, אבל פשוט לא מצליחה..... ממש כמו הטריק הכי ידוע בראיונות קבלת עבודה: המועמד נשאל על התכונה הרעה שלו, ומודה בהכנעה שהוא "סובל מפרפקציוניזם, שמקשה עליו לעזוב משימה עד שהיא מושלמת" – וכך מציג את עצמו באור חיובי, למרות שלכאורה אמר על עצמו משהו שלילי. בדומה, גם ההסבר - "אני בררן" - שלא מעט רווקים ורווקות מסתתרים מאחוריו, נועד לטשטש תחושות של כשלון.

אז מה באמת עומד מאחורי ה"בררנות" של רווקים ורווקות? האמת היא שברוב המכריע של המקרים האנשים האלה באמת שווים - יפים, משכילים, מודעים למדי, עובדים בעבודות מוערכות, מגיעים ממשפחות טובות והצליחו להסתדר בחיים. יש להם חברים וידידים, הם אהובים ומקובלים בחברה. אבל זוגיות - אין. כמובן שכחלק מסנדרום הבררנות הם בעלי סטנדרטים גבוהים, לגבי עצמם כמו גם לגבי אחרים, וסובלים ממידה גדושה של פרפקציוניזם. אבל יש עוד משהו מאחורי ה"בררנות" שלהם: לא פעם מה שמסתתר מאחור זה פשוט פחד מזוגיות, קושי מאינטימיות וחסמים אחרים, עמוקים ופחות מודעים.

כשאתה אומר לעצמך "לא מצאתי זוגיות עדיין כי אני בררן" - אתה מספר לעצמך סיפור. ואז, לכאורה, אם תצליח להיות פחות בררן - תתגמש ותתן צ'אנס נוסף - תמצא בקלות את הזוגיות המיוחלת. אבל האמת המרה ידועה לכל "בררן": גם אם הוא מנסה להיות פחות בררן - בשביל עצמו, בשביל החברים שלו, או בשביל שאמא שלו תפסיק לנדנד - וגם אם הוא נותן צ'אנס נוסף, ויוצא לדייט שני עם בחורה שלא מצאה חן בעיניו בראשון, או יוצא מהבית לדייט, אחרי שהכרטיס באתר או שיחת הטלפון הראשונים בכלל לא נראו לו - זה לא באמת עובד. מי שבררן ופסל מישהי ברגעים הראשונים - כמעט אף פעם לא ישנה את דעתו לאחר שעה, יומיים, או דייט נוסף. להיפך. הרושם הראשוני שלו רק יתחזק, וברוב המקרים הוא יוכל להוסיף ל"רשימת הפאקים" של המועמדת עוד כמה סיבות חדשות לפסילה... אז זו לא חכמה להגיד לו "תן צ'אנס נוסף". או "פשוט תתגמש".

"אני רוצה להיות פחות בררנית. אני משתדלת. אבל זה פשוט לא עובד לי. אף אחד לא מספיק....". מאחורי הבררנות של הבחורה הרווקה, עומד הרבה פעמים פחד עצום, שה"סחורה" שהיא אמורה לספק, בזוגיות שלה, לא תהיה מספיק איכותית ויצוגית. היא תופסת את בן הזוג שהיא תביא כאיזה סוג של "מדליה" - שמספרת יותר מכל עליה - מי היא ועד כמה היא שווה. ואם הבחור לא פחות ממושלם - זה מראה לכל עד כמה היא, בעצם, פגומה. כשהיא מצוידת בתפיסה כזו, אותה קיבלה בדרך לא דרך מהבית והסביבה במהלך הילדות - המשימה למצוא זוגיות הופכת קשה משנה לשנה. אם זה לא פשוט להשיג גבר מושלם בגיל 20 או 25... מה יקרה בגיל 35? אם חיכתה כל כך הרבה עד עכשיו, על אחת כמה וכמה שהבחור שסופסוף תבחר חייב להיות מדהים, נפלא ופשוט עוצר נשימה במושלמות שלו. כל בחור פחות מזה שהיא תציג לציבור – יעורר את השאלה המתבקשת "בשביל זה היא חיכתה כל כך הרבה?"...

לפעמים הבררנות מסתירה מאחוריה אימה ממשית מזוגיות. אם הזוגיות של הוריך קרה, מחורבנת ובנויה על שקרים מוסכמים או גלויים - אם גדלת באוירה של פחד, שנאה, חוסר פרגון, ריבים, צעקות או אלימות  - אם למדת בבית איזה מחיר עצום אנשים משלמים על מנת להיות בקשר זוגי ומשפחתי, ועד כמה לעיתים הם פשוט תקועים ברבות הימים בקשר מיותר שאי אפשר להפרד ממנו - מה הפלא שתפחד מזוגיות? מה הפלא שאף בחורה לא תעמוד ברף הגבוה שאתה מציב? אתה בטוח שאתה באמת רוצה להכנס לקשר זוגי. להתאהב. למצוא את האחת שלך. אבל מתחת לפני השטח רוחשים הפחדים המוכרים מאז הילדות - ומה יקרה אם תעשה טעות, אם תתחרט, אם יתברר שאהבה נגמרת חיש מהר ואז נתקעים עם משכנתא ילדים ואשה שאתה לא מבין מה אתה עושה איתה?

לא פעם הבררנות מסתירה מאחוריה פחד מאינטימיות. אנשים שסובלים מהקושי הזה יכולים דווקא מאד להצליח בדייטים ראשונים והתחלות של קשרים. החלק הקליל, השובב והרומנטי של תחילת קשר מצליח להם לא רע. אבל איפשהו אחר כך, בהמשך הדרך, הם נתקעים. בשלב שכבר צריך לחשוף רגשות, לתת אמון, ולהעיז לתת לעצמך להיות תלוי באדם שאליו אתה מפתח רגשות - הם נבהלים ובורחים. לא פעם התירוץ אחריו מסתתרים הוא מסוג הבררנות: הוא "זה לא היה מספיק... ". לא מספיק טוב, לא מספיק עמוק, לא מספיק מושך, לא מספיק אהבה... לא מספיק. כי כדי להספיק - אתה צריך להעיז בעצמך להיות מספיק בשביל מישהו אחר... לעמוד ערום - בגוף ובעיקר בנפש - ולהגיד לו "זה אני". וזה מפחיד.

אז מה עושים עם הבררנות הזו? ראשית, מנסים לראות לעומק מה עומד מתחת, מעבר לסטנדרטים הגבוהים והשאיפה למצוינות –  פחדים? חששות? חסמים? תקיעויות? .... כשרואים את מה שהוביל מראש ליצירת הבררנות והקושי למצוא זוגיות, הרבה יותר קל להגמיש אותה ולהתמודד איתה, באמת, ולא רק כאילו.
 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload