© 2017 by Zoogot, Design:Pazinteractive

למות מאהבה: מה עושים עם אהבה נכזבת?

16/03/2018

במקרים של אהבה חד-סיטרית, העוצמה הראשונית של תקופת ההתאהבות לא נשחקת, כיוון שאין קשר אמיתי, בו בני הזוג יכולים באמת להכיר לעומק. וכך, באופן פרדוקסלי, הזמן שחולף לא תמיד עוזר להחליש את הפנטזיה ולהירפא ממנה. "אהבה נכזבת" עלולה לגרום מוות - רצח או התאבדות. ברקע עומדת הרבה פעמים בעיה נפשית קשה וכאובה: התמכרות לאהבה


"All you need is love" שרו הביטלס, ובכך חיזקו את מה שלימדו אותנו כל האגדות שמתחילות במילים "היה היה" ומסתיימות כשהנסיך והנסיכה רוכבים אל השקיעה ו"חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה". האהבה בשירים, בסרטים ובאגדות אמורה להיות הכוח החזק מהחיים, שמאפשר לנצח את הכל. אבל האם באמת אהבה מנצחת הכל?

אהבה רומנטית בריאה מאפשרת לשני בני הזוג להתקרב, להיקשר, לפתח אינטימיות, ומזרזת גדילה עצמית, שכן כל בני האדם מתפתחים פסיכולוגית בתוך קשרים. תחילת האהבה מאופינת הרבה פעמים בהתרגשות, אינטנסיביות, עוצמה, תחושת התעלות, פרפרים בבטן, חיוך שלא מש מהפנים, תחושת זיקוקי דינור והחסרת פעימות לב כשנפגשים, לפעמים גם חוסר רצון לאכול או לישון.

בהתפתחות "נורמלית" של אהבה, סערת ההתאהבות הראשונית מפנה עם הזמן את מקומה לטובת התפתחות אהבה יציבה ועמוקה, שיתוף, חברות, קירבה והתבססות של אינטימיות. ככל שחולף הזמן, נחלשת בהדרגה האידיאליזציה שאופיינית לתקופת ההתאהבות, עם התחושה שבן הזוג מושלם ועצימת העיניים אל מול חסרונותיו או הקשיים בקשר. את מקומה תופסות התפכחות והיכרות אמיתית ועמוקה של שני בני הזוג .

אבל מה קורה במקרים של אהבה נכזבת? במצבים של אהבה חד-צדדית, כשאדם אחד מתאהב באחר וזה לא נענה לו, האהבה נשארת בלבו של האוהב, ברמת המשאלות, הצרכים והפנטזיות, מבלי לחיות במציאות. האהבה הזו נכזבת, מאכזבת, ולעיתים אף בנויה על כזב נפשי. במקרים כאלה, העוצמה הראשונית של תקופת ההתאהבות לא נשחקת, כיוון שאין קשר אמיתי, בו בני הזוג יכולים באמת להכיר לעומק אחד את השני. וכך, באופן פרדוקסלי, הזמן שחולף לא תמיד עוזר להחליש את הפנטזיה ולהירפא ממנה, וגם לאחר זמן נשארים עוצמה וריגוש סביב אוביקט האהבה, ולכן קשה שבעתיים להתאושש.
ההבדל בין אבל לבין דיכאון
באחד ממאמריו הקלאסיים, לפני 90 שנה, הבחין  HYPERLINK "http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3404625,00.html" \l "n#n" פרויד בין אבל לבין דיכאון. לפי פרויד, אבל הוא תגובה נורמלית לאובדן של אדם או אוביקט אהוב. אנחנו יכולים להתאבל על מות אנשים קרובים לנו, כמו גם על פרידה מאדם אהוב, מעבר דירה או מקום עבודה ואף סיום של תקופה. האבל אורך זמן, ובסיום התהליך, המתאבל מתאושש ושב לתפקוד תקין. לעומת זאת, אדם הסובל מ"מלנכוליה", או כמו שקוראים לזה היום, דיכאון – לא מצליח להתאושש בכוחות עצמו. האנרגיה הנפשית שהשקיע באדם הקרוב שאבד חוזרת לתוך העצמי. היא אינה מוצאת פורקן ומנוחה, אלא מתקיפה מבפנים את האדם המדוכא, ופוגעת בצורה דרמטית ביכולת שלו לתפקד ולהשתקם.
האכזבה, הכאב והפגיעה בעקבות אהבה חד צדדית ובלתי ממומשת הם עצומים. האוהב הסובל עובר תהליך של אבל, בדומה לזה שתיאר פרויד. אבל מה קורה אם הוא לא מצליח להתאושש?
מידי פעם אנחנו נחשפים בכלי התקשורת לדיווחים על פשעים שנעשו "על רקע רומנטי". מאחורי השם הקליל, לכאורה, מסתתרת דרמה נפשית סוערת. "אהבה נכזבת" מסוכנת ועלולה להוביל למוות - רצח או התאבדות. ברקע שלה עומדת הרבה פעמים בעיה נפשית קשה וכאובה: התמכרות לאהבה. 
ניסיון למלא חסך שלא סופק בתקופת הילדות
התמכרות לאהבה, כמו כל התמכרות אחרת, נוצרת בעקבות צרכים פסיכולוגיים עמוקים, שלא סופקו בתקופת הילדות. כשהילד גדל בתוך מערכת משפחתית שאינה מכירה בצרכיו ונענית להם, הוא נשאר עם רעב נפשי עצום וצורך עז למלא את החלל שהוא נושא איתו בבגרותו. כמבוגר, אדם כזה הופך תלותי מאוד באחרים, שיטפלו בו, יגנו עליו ויפתרו את בעיותיו. ההתמכרות שלו לאהבה היא ניסיון למלא את החסך ההתפתחותי, ולקבל, אולי לראשונה בחייו, תחושת ביטחון, שייכות, מקום ומשמעות בעולם.
המכור לאהבה מפתח אובססיה כלפי מושא האהבה שלו. הוא רוצה למצוא את העולם כולו באהוב שלו. מבלי להיות מודע לכך, הוא משליך את כל צרכיו הנפשיים על מושא אהבתו ומבקש לגדול ולהתפתח דרכו. ההיקשרות שלו לאוביקט האהבה לא מגיעה ממקום בוגר. הוא נשען ומפתח תלות באוביקט חיצוני, או יותר נכון בדימוי של מושא אהבתו, מתוך רצון נואש שירפא אותו מטראומת ילדותו המוקדמת. לכל אלה מתלווה פחד עצום מפגיעה נפשית וחרדת נטישה.  
ההתמכרות לאהבה קשורה הרבה פעמים לתחושה ש"זה אף פעם לא מספיק". ואכן, כשמושא האהבה לא משיב באותו המטבע, וזו אהבה "נכזבת", משתחזרת אצל המכור לאהבה טראומת הילדות והפגיעה הראשונית.

כל אדם שנתקל בדחייה מתאכזב, נפגע וכואב. אלה תחושות טבעיות. אבל כשמדובר באדם שלם ובשל, יש לו את כוחות הנפש הנחוצים כדי התאושש ולהשתקם. לאחר תקופת אבל והחלמה נורמלית, אותו אדם ישוב לתפקוד תקין בכל תחומי החיים, ובעיקר יחזור להרגיש ראוי לאהבה ויחפש לעצמו אוביקט אהבה חדש. לא כך אצל מכור לאהבה - אדם שבור ומיוסר, שהשליך על אוביקט האהבה את כל הדחפים, הצרכים, המשאלות והפנטזיות שלו. סירוב ודחייה עלולים לגרום לאדם כזה שבר עמוק, ממנו יהיה לו או לה קשה להתאושש

אם האהבה היא הכוח היחידי שיכול להציל אותך, ורק אדם אחד ראוי להחזיק במעמד אהובך, והוא דוחה אותך – איך אפשר לעבור הלאה? יש מצבים כמו בסרט "חיזור גורלי", שהמכור משוכנע שמושא אהבתו טועה, ואינו מבין או אינו יודע שאם רק יהיו יחד ייפתרו כל בעיותיהם. בסרט, המאהבת משוכנעת שאם תסלק את ה"מטרד", אשתו של אהובה, יבין אהובה עד כמה אהבתה אליו גדולה ואמיתית ועד כמה היא נכונה עבורו.

הכאב והייאוש ממלאים את לבו ונפשו של האוהב, ועלולים להוביל אותו למעשים קיצונים של ייאוש, כולל התאבדות או פגיעה באהוב או באהובה שכביכול הכזיבו.
הצעד הראשון, כמו בכל התמכרות, הוא הכרה במצב
אפשר להבריא מהתמכרות לאהבה, אבל תהליך ההחלמה ממנה לא פשוט וכרוך במאמץ נפשי. הצעד הראשון, כמו בכל התמכרות, הוא המודעות וההכרה במצב, וזה לא תמיד פשוט כמו שזה נשמע. בהמשך, הטיפול משלב עיבוד אבל ועבודה על שיקום ותפקוד בהווה, יחד עם חזרה אל הטראומה הבסיסית ואל הכאב הראשוני שהפעיל אצל האדם את מנגנון ההתמכרות לאהבה בבגרותו.

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload